שיאני השכר

בחודשים דצמבר-ינואר זועקות הכותרות בכלי התקשורת על מה שמכונה "שיאני השכר" בבתי החולים. מפרסמים את משכורותיהם הגבוהות כביכול עושקים את הציבור, מביאים נקודת ראות אחת ויחידה, תוך הטעייה של ציבור הקוראים. כמגשרת, האמונה על הצגת שני הצדדים בכל ויכוח או סכסוך, ברצוני לאפשר הצצה ליתרונות ולחסרונות בנושא שיאני השכר במערכת הציבורית.

מהי קבוצת "שיאני השכר"? - על פי רוב, מדובר ברופאים מקצועיים, מבוקשים ביותר בסקטור הפרטי, העובדים עם מרבית חברות הביטוח והביטוחים המשלימים. הציבור, בהיותו בעל אמצעים או בעל ביטוח מתאים בוחר להתנתח אצלם באופן פרטי , מחוץ למערכת הציבורית.

אפשרות אחת - יסיימו את עבודתם במערכת הציבורית מוקדם ככול האפשר ויסעו למערכת הפרטית שם ינתחו את כל המבקשים להתנתח תחת ידיהם המיומנות. אפשרות שניה - יסיימו את שעות עבודתם הפורמליות במוסד הציבורי וינתחו מעבר לשעות העבודה בבית החולים בשכר נמוך ממה שהיו משתכרים מחוץ לבית החולים אבל עדיין גבוה מספיק כדי שיבחרו באופציה זו.

מנהל בית חולים שהשכיל ליצור מנגנון שמאפשר למומחים אלו לסיים יום עבודה במערכת הציבורית ואז לעבור לנתח במערכת פרטית בכותלי בית החולים, מה שנקרא "שר"פ" , ומתאפשר היום בבית חולים "הדסה" בירושלים, הבטיח עבור קהל לקוחותיו את הטוב ביותר:

מדובר ברופאים המבוקשים ביותר בארץ הן בבתי החולים והן במערכת הפרטית - ובכך הוא מצליח להשאיר אותם בבית החולים שלו. הדבר נכון במיוחד בפריפריה, ובבתי החולים הלא מרכזיים, שם קשה יותר לשמר את המומחים מול הפיתויים הבאים מכוון המרכז העשיר יותר.

ויתרה מזו, לא רק שהם נשארים במערכת הציבורית, הם זמינים בה בשעות שלאחר שעות העבודה הרשמיות.

ה"תותחים" נשארים בבתי החולים עד שעות מאוחרות. הם זמינים. הם לא רצים בין בתי חולים. הרי האלטרנטיבה, שיחצו את הכביש לאסותא, ייעלמו מוקדם כי יש להם זמן נסיעה והתארגנות וירוויחו שם את המיליונים שלהם וכול מה שיקרה זה שהמערכת הציבורית תפסיד הכנסות של מיליונים. הרי ממילא שיאנות השכר הזו היא רק בשעות שאחרי הפעילות הציבורית ואין לה קשר אליה.

מנהל מחלקת עיניים מוכר בארץ, שבבעלותו בית חולים פרטי, , מסיים לעבוד בבית החולים הציבורי שם ונוסע לבית חולים הפרטי בבעלותו. שם הוא מעסיק רופאי עיניים שכפופים לו במערכת הציבורית, שם הוא קובע את שכרם וקידומם, ועדיין מרוויח הון עתק במערכת הפרטית. אילו היה מבצע את עבודתו הפרטית במערכת הציבורית, היה בית החולים מרוויח את כל מה שגורפת המערכת הפרטית ובכך מקצה סכומי כסף לא מתוקצבים לרכש והצטיידות של ציוד רפואי לטובת כל מטופלי המוסד בכול שעות היממה.